|
לא על הלחם - במיה
זר תמונות בענף
"מה הכי שווה בכלל"
איזה כיף בכל פעם לגלות עוד יָרָק, שאפשר לאוכלו חי. במשך השנים הזדמן לי לאכול במיה רק בצורתה המבושלת, כמקובל, ברוטב עגבניות, וגםם זאת לעתים רחוקות בלבד.
בקיץ האחרון וַעדיין בימים אלה אני מגדל במיה בגינה הקהילתית במעוז אביב. רוב החברים, שגידלו במיה, הכריזו על גידול זה ככישלון, שמומלץ להימנע ממנוּ להבא. ואכן, כמו ירקות אחרים, אבל במידה רבה הרבה יותר, במיה, שלא נקטפה בעִתּה, הופכת להיות עצית וּבלתי-אכילה. צריך כמה כאלה כדי לשמור את זַרעיהן לקיץ הבא. אני התאזרתי בסבלנות והשתדלתי לאסוף את הבמיות בזמן. המשך...
אין כרגע תגובות...
לא על הלחם - קרטיב דלעת
עלה בענף
"מה הכי שווה בכלל"
המגדלים האורגניים עדיין מספקים לנו שפע של דלעת טרייה, וגם עדיין חם, אז אפשר להקפיא פרוסות דלעת וּלקבל קרטיב מזין וּמרענן, ואם הדלעת המוקפאת נמסה, נקבל דלעת רכה, כמו מבושלת, רק בלי לבשל.
אלון
אין כרגע תגובות...
צב בים ובטטה בגינה
היום החלטתי שהסתיו הגיע ויצאתי להליכה בים. זה משהו שעשיתי כל בוקר עד שנהייה לי חם מדי ועברתי לשחייה. אז הלכתי. אני יורדת בטרומפלדור, משאירה את הנעליים על החול ומתחילה ללכת לכיוון הדולפינריום. בדרך חזרה, מקווה שהנעליים מחכות לי ואז נכנסת לשחות.
בדרך לדולפינריום ראיתי משהו מוזר שדומה לצב ים ענק מונח על החול. תוך שאני מתקרבת אמרתי לעצמי שילדים בנו ארמון בחול ממש דומה לצב. כשהתקרבתי עוד, לא האמנתי. זה באמת היה צב. עצרתי את הליכתי הנמרצת. עצרתי והסתכלתי על הגופה האומללה הזו. מה הרג אותו?
המשכתי ללכת, מוטרדת. חשבתי שאחזור אחר כך עם מצלמה, אבל עשר דקות מאוחר יותר, כשחזרתי מהדולפינריום חזרה לכיוון הנעליים, כבר היו ליד הצב שני מנקים שעטו שקיות ניילון על ידיהם, מכניסים את הצב באי נוחיות ברורה לשקית צהובה שלא ממש הצליחה להכיל אותו. המראה היה יותר ממטריד.
חזרתי הביתה עצובה, אז הגינה החליטה לשמח אותי. הסתכלתי בעלי הבטטה הפורצים לכל עבר ונזכרתי שרעי כתב שעכשיו הוא קוטף בטטות, שהן בעצם התעבות של השורש של הצמח. התחלתי לחפור באדמה, חושבת על גופת הצב שהייתה צריכה להגיעה לאדמה ולא לשקית צהובה, ואכן, ממש קרוב לפני השטח,חיכתה לי שם בטטה. ועוד אחת!
...יש 2 תגובות
אבטיח מלוח
"אבל זה בטוח לא אורגני!!" הזדעזעה איה. יעל ואני תוך שאנו יוצאות מהאוטו בהחלטיות ענינו לה בשני קולות שזה מרוסס 100%, זה מקומי, זה גלילי, זה טרי, ושורת המחץ: אנחנו הולכות לתמוך בפרנסה של משפחה. לא לקחנו בחשבון הפתעות בתוך האבטיח.
האבטיח האקולוגי הזה נקנה ללא היסוס, והאשה הערביה הזקנה ציינה שהוא נקטף עוד באותו הבוקר.
למחרת נבצע האבטיח. כבר במכת הסכין הרגשתי שמשהו שונה. הוא היה קשה יותר לביקוע. כשנבקע, הופתעתי שוב... גרעינים! אבל לא שחורים, אלא כאלה שממש קוראים להם "גרעינים של אבטיח". כמו פעם.
כשהייתי ילדה לא סבלתי אבטיח. לא סבלתי את רב הדברים. גיליתי אותו רק בשנים האחרונות, בגירסתו האורגנית (והטעימה מאוד מאוד!) של רעי. אז זה בהחלט הפעם הראשונה שאני טועמת אבטיח כמו פעם, שאותו אני זוכרת רק במראה... מה אומר ומה אגיד? טעים!!!
...יש 6 תגובות
תפוזונים סיניים מיובשים
יש כל כך הרבה עצים שכאלה בעיר. הם יפים וחמודים, אבל מי אוכל את כל הפרי שתלוי לו בימים אלה על הענפים? רב הפירות לא מגיעים אל הפה... ובכן, גיליתי שייבוש הופך את הפרי למעדן של ממש, במיוחד כשהוא מעורב עם שקדים קלופים ומיובשים, משולב בסלט או בקערת אורז חמים.
מחיר: 100 גר' של תערובת תפוזונים ושקדים, 18 ש"ח
...יש 2 תגובות
חבשוש
פירות יבשים, תבלינים, קטניות, הפתעות. במילה אחת: חבשוש. רחוב החלוצים 18. תסתלו במפה, זה רחובון קטן מקביל לרחוב העליה ממערב, יוצא לו דרומה מדרך יפו. חבשוש הוא עסק משפחתי מקסים שנמצע על הגדה המערבית של רחוב החלוצים, דרומה ללוינסקי. אם הגעתם לגרובשטיין, אז פספסתם, תחזרו אחורה שתי חנויות.
השלט לא בולט, ולפעמים הם סוגרים כבר בשתיים. אבל מי שצריך, יודע איפה הם ומתי להגיע. האב אריה ושני בניו למשפחת חבשוש מנהלים במרץ חנות לכל הדברים ה"יבשים". את הכורכום הם טוחנים בעצמם, אז הוא תמיד טרי, ובכלל, קונים אצלם בכמויות סיטונאיות מסעדות ובשלנים גדולים אז הכל תמיד בתנועה, הכל טרי.
התור גם הוא ארוך לעיתים, וכאן נכנס האלמנט של ה-"Slowshop" כמו פעם, אי אפשר להתעצבן אצל חבשוש, כי האווירה כל כך טובה ונעימה ומשפחתית שפשוט כיף לעמוד אצלו בתור!
אין כמעט דברים אורגניים, אבל אפשר לסמוך על בני חבשוש שייתנו מידע מלא והוגן על כל מה שהם מוכרים. למשל המשמשים המדהימים מאודבקיסטן, או החמוצויות שבאמת אינן ממותקות שגם הן מגיעות מרחוק רחוק ומאוד יקרות.
אם חפצתם בשקדים ישראליים, הם מצויים עכשיו בשפע ומחירם רק 38 שקלים לקילו של שקדים, בלי הקליפה.
כל עונה עם ההפתעות שלה אצל חבשוש. אני תמיד חוזרת לשם.
- תמי
אין כרגע תגובות...
הקרקרים של ניב
ניב מייבש קרקרים מצויינים. למה מייבש ולא אופה? כי כבר כמעט שנה הוא טבעונאי, כלומר אוכל מזון חי מן הצומח. הטבעונאים מעדיפים מזון שלא עבר שום עיבוד, בעיקר לא חימום מעבר ל 42 מעלות, הטמפרטורה בה משתנה המבנה המולקולרי של המזון והחלבונים, הוויטמינים והאנזימים מתחילים לההרס. חוץ מזה, הוא אומר: "מבחינתי זה פשוט יותר טעים ומרגיש יותר טוב, גם בזמן ההכנה, גם בזמן האוכל וגם לאחר הארוחה".הוא התבסס על מתכון של "פת שמש", של אופק און-בר באתר "באופן טבעי" ומשם המשיך לאלתר. כל שבוע הקרקרים יוצאים אחרת, הם מכילים: זרעי פשתן, כוסמת, שומשום, זרעי חמניות, זרעי דלעת, קינואה, ירקות כמו גזר דלעת ובטטה, עגבנייה, פלפל אדום, סלרי מלפפון ובצל, פירות כמו חמוציות, בננות ותמרים. מעט שמן זית, לפעמים טחינה, טיפונת מלח אטלנטי, עשבי תיבול כמו רוזמרין ואורגנו. כל מה שאפשר, אורגני!
מחיר: 26 שקלים לחבילה של 100 גר'. לפי משקל, בקניה מעל 250 גר', 24 שקלים ל-100 גר'.
...יש 1 תגובות
ושוב בחזרה לטחינה, והפעם עוד יותר בזול!
ככה זה כשהולכים צעד אחרי צעד. בסוף מגיעים למקור. גילינו שהמקור של הטחינה הזו מהשומשום המונבט נמצא בקריית מלאכי, במפעל הטחינה "טחינה זהב". אז פתחנו קו קריית מלאכי-ת"א, שבו עוברים דליי טחינה על בסיס שבועי. הדליים מגיעים לסלון האקולוגי, וגם צנצנות משומשות. אנו מנקים את הצנצנות ומחטאים אותן (במים רותחים) וממלאים בטחינה זהובה.
אז צנצנת של 720 גר' עולה עכשיו 23 שקלים בלבד! ואם תביאו צנצנות ותמלאו אותן בעצמכם תקבלו שקל הנחה.
אין כרגע תגובות...
ממי מגדל ירקות
ומביא מהם לסלון של עץבעיר, פעם בשבועיים. זה חלק מהניסיון שלו, עדיין לא מסחרי, ואנחנו נהנים בינתיים. הנה דרך נהדרת להנות מירקות אורגניים: למצוא מגדל מתחיל ולתת לו להתאמן עליכם!
ממי מגדל סלקים נהדרים, חסות כל כך שונות בטעמן מאלה של רעי, שומר, כרובית מהממת ועוד הפתעות. יש לנו רשימה של לקוחות שמתחייבים מראש להתייצב כאן ביום הירקות. כמובן, הסחורה נארזת בשקיות או ארגזים משומשים, והמהדרין יבואו מצוידים בתיקי בד. הסל קבוע, אבל גמיש... מי שמגיע קודם יכול לנצל את הגמישות יותר מהמאחרים... למשל, אם הלקוח לא רוצה חצילים, כי יש לו חשבון עם משפחת הסולניים, ייקח בטטה או שתיים נוספות וישאיר אקסטרה חצילים למי שדווקא מסתדר איתם.
ואני, בעלת הסלון האקולוגי, מקבלת את פניו המחייכים של ממי, ואת אלה של הזוכים בסל ירקות, ואחר כך אוספת את החול מהרצפה אל פח הקומפוסט, ואת הירקות שנותרו מאמצת בשמחה, ועושה הרבה קרקרים אם נשארו יותר מדי ירקות.
מחיר: 35 שקלים למשלמים מראש, וביום האיסוף 36 שקלים לחברים ו-40 שקלים למי שאיננו חבר. אפשר לשלם גם באשראי.
אין כרגע תגובות...
העוגיות של תומר
העוגיות הכי טעימות בעיר, בחיי. בחרנו שלושה סוגים שהכי מתקרבים למה שנראה לנו כקו בריא. אלה שעשויות מקמח מלא ושהסוכר בהן חום. עוגיות החיטה המלאה באות עם שומשום או קוקוס, ויש בהן גם חמאה אז הן לא טבעוניות. הסוג השני עמוס בפירות יבשים ואגוזים, וביניהם קמח חיטה מלאה, ביצים, סוכר חום, אבקת אפייה וסילאן. תומר פיתח את המתכונים בעצמו ומייצר אותם במאפייה קטנה ברעננה. הוא אורז אותן באריזות פלסטיק מתכלה של אקוג'ו, ומביא אותן אלינו בעצמו.
מחיר: חבילת עוגיות פירות יבשים 200 גר' 32 שקלים. חבילת עוגיות חיטה מלאה 200 גר', 28 שקלים.
אין כרגע תגובות...