אשר מימון
איך כותבים עליי? זו הנקודה שבה יש תמיד רגע קטן של היסוס - מי, אני? שאני אכתוב על עצמי?
טוב, אותו רגע קטן עבר לו....
כבר לא ילד...
אמנם לא עתיק וותיק אבל השנים שחלפו בהחלט נתנו לנקודת המבט שלי להשתפשף ולהתמקד ולהגיע להבנה הפנימית שהאנושות השתגעה לחלוטין. ומכיוון שהיא השתגעה לחלוטין ומכיוון ש"היא" זה בעצם אנחנו - רק לנו היכולת להתעורר מאותה תרדמה שנחתה עלינו ושהביאה את המצב אל כמות שהוא. מאז אותה הבנה אני מוצא את עצמי בהשתדלות שחובקת אותי כמעט בכל רגע של ערות לבחון את עצמי ואת מעשיי ולהבין האם הם מוסיפים לאותו שגעון או מנסים לאזן אותו.
עזבתי מאחורי לפני כ-7 שנים את עולמות התעשייה והתעסוקה הקונבנציונליים ויצאתי לחיפוש מעמיק בתוכי וברחבי העולם - חיפוש אחר משמעות אחרת ליומיום שלנו - לרגעים אותם אנו חווים מבוקר ועד ערב...
הדרך לקחה אותי לשנה בהודו, תקופות קצרות וארוכות בסיני וכן להשתלמות של שנה בחקלאות אורגנית, טבעונית ורוחנית במרכז "עץ החיים" באריזונה, ארה"ב.
לפני קצת פחות משנה הגעתי למסקנה שהגיע זמני להכות שורשים. מתוך הרגשה שזוהי ארצי ושכאן ביתי, הבנתי שהגיע הזמן להתחיל והשתלב במה שקורה כאן - לקבל ולתת ולהיות חלק ממארג החיים בארץ מיוחדת זו שבה אנו חיים.
הדבר שמושך אותי יותר מכל הוא לחיות את החיים האלו בגישה הוליסטית - בהרמוניה.
איך אני חי אותם בהרמוניה עם כל הנמצא סביב?
איך אני חי אותם בהרמוניה עם עצמי?
כחלק מהדברים שאני מיישם בחיי על מנת לצלול לעומקה של אותה הרמוניה מדוברת אני מתרגל מדיטציה באופן קבוע כ-13 שנה לערך, ניזון מתזונה טבעונית וכן משתדל שארוחותיי תהיינה כמה שיותר מתוצרת אורגנית, טריה וללא בישול או חימום (מה שמוכר יותר בשם Raw food) - אני מגלה שאלו מסייעים לי רבות להסיר את הערפל מעל עיניי על מנת שאוכל לראות יותר ויותר את המציאות כפי שהיא.
עיסוקי העיקרי ובראש מעיניי כיום נמצאת טכנולוגיית EM (עליה אפשר לקרוא בענף שלי) - השימוש במיקרואורגניזמים יעילים להחזרת האיזון ולהעשרת מערכות אקולוגיות - שיתוף פעולה עם הייצור החי הקטן ביותר על-מנת להתחיל מרמה זו את השינוי.
אני מאמין שלם בגישה הוליסטית לריפוי המציאות שסביבנו וזה כולל גם גישה רוחנית לצמחים ולאדמה תוך כדי ההבנה העמוקה שאנחנו והאדמה אחד הם ("כי מעפר באת ולעפר תשוב").
אני מאמין גדול בשינוי לטובה וביכולת שלנו כבני אדם ליצור אותו בכל רגע ורגע וגם אם זה שינוי קטנטן...
אסף שוחמי
יכול להיות שאני אדם נוסטלגי. יכול להיות שאני אידיאליסט. כשמבקשים ממני לספר על עצמי, אני תמיד מתקשה. אני חושב שאני מתקשה כי בדרך כלל אנשים לא מבקשים ממני לעשות את זה, או שזה לא מעניין יותר מדי. יכול להיות שאני מדבר יותר מדי. מבחינתי, הכל יכול להיות.
נולדתי בעיר קטנה, פרבר שהצטופף. נולדתי חולה אסטמה, כל חיי הלכתי לצידי כבישים, סואנים ופחות סואנים, נשמתי עשן של מכוניות ושמעתי רעש לבן. לכן קורה שיש לי צורך לעצור לנשום ולהקשיב.
נולדתי לתוך עולם של מחשב, טלוויזיה, מכשירי חשמל, פיתויים. גדלתי לתוך משחקי מחשב, סדרות טלוויזיה, סרטים, ועולם של ספרים.
אני חי בעולם של מילים ודברים. רוב הזמן תמיד רציתי דבר אחר, לא משנה מה. לכן אולי תמיד היה קשה לי לשים את עצמי בהגדרות וגבולות. אני לא חושב שגבולות זה רע, כי כבני אדם יש לנו זכות לבדוק את הגבולות שלנו ואת אפשרות החריגה מהם. לכן, אנחנו זקוקים לגבולות, ונדמה כי לאחרונה הם חסרים לנו.
לפעמים קשה לי לדבר. לפעמים קשה לי לסתום את הפה. לכן איבדתי/עזבתי את העבודה שלי, לפני זמן מה.
ב2005, העולם הקטן שלי היטלטל (איזו קלישאה...), כשזכיתי לראות חלק מתערוכת "עולמות הגוף" על הגוף שלי. איש נדיר יעץ לי (תמורת תשלום) להסתכל במה שאני אוכל, וזה בערך מה שאני עושה מאז.
אני באמת לא זוכר איך הגעתי לעץבעיר ומתי. ביקשתי להיכנס לכאן בכדי לכתוב עבודת סמינר, והתקבלתי בברכה.בזמן כתיבת שורות אלו אני מסיים את התואר הראשון בתקשורת וניהול (המכללה למנהל), ובקרוב מתחיל את לימודי התואר השני בתקשורת (אונ' ת"א). אני לא מאמין שידע זה כוח, אלא שידע רוצה להיות חופשי והוא לא יהיה שווה שום דבר אם ישאר אצלי.
לילך הרצברג
חינוכניקית בלב ובנפש ואופטימית חסרת תקנה.
חיה ביד אליהו עם בן זוג ושני חתולים.
חובבת מושבעת של סרטים דוקומנטריים לאחר שגיליתי שהמציאות אכן עולה על כל דמיון!
הגעתי לעץבעיר כי חיפשתי מוצרים מסחר הוגן ומצאתי הרבה יותר...
עם פיטוריי ביקשה ממני תמי להיות העובדת הראשונה של העץ, ואיך אפשר להגיד לתמי לא?
נמצאת בעץ שלושה ימים בשבוע ואחראית על הסיורים, הקורסים והסדנאות.
מאמינה בשינויים קטנים שמחוללים שינוי גדול ומתעקשת על אקולוגיה אנושית.
שמחה להיות חלק מעץבעיר,
ולמען האמת, שמחה באופן כללי...
מתק'ה – מגדל עץ דרומי
אני, סך הכל, רוצה להתקיים
אבל מסתבר שזה די מורכב
להתקיים עם עצמי
וגם עם אישתי
והבית, והרחוב, והחברים והמשפחה והקהילה שסביבי וכל הארץ והעולם
על הנסיונות שלי להתקיים אני אכתוב כאן
מה שהצלחתי (או שעוד לא) לקיים בבית וברחוב
על ההנבטה והגידול של עץ חדש בעיר באר שבע
וגם על העבודה שלי בקרב הקהילות הדרומיות לקייומן (וקיומי וקיומינו)
ואני אנסה לעשות זאת כמה שיותר פשוט
אתם מוזמנים לטפס על הענף שלי