| נושאים בענף |
| הגינה בשדרות נורדאו |
| קומפוסט |
| אוכל פרא |
| עולה לגג אמרנו |
| תה |
| הבית האקולוגי |
| עולם הצומח בבית |
| מציאות |
| הלאה הסטיות |
| נקי אצלי |
| אי חד פעמי |
לתולעים שלי יש פטריות
פטריות זה כזה דבר מצחיק. מאיפה הן מגיעות? והפעם אל תוך קופסת קומפוסט התולעים שלי אשר במטבח! לבנבנות, שעירות ונחמדות. שלוש פטריות צומחות להן בצד הדואר שלי, ושקיות הנייר החומות מהירקות של רעי, קצת קומפוסט שכבר מוכן, ירקות ופירות מרוסקים ממכונת המיצים, ותולעים. תולעים שמתרבות והולכות. יש גם צמחים שנובטים שם, אבל מאיפה הם הגיעו ברור לי, במטבח שלי לא חסרים זרעים. אבל פטריות?
התולעים בודאי יתלהבו מתוספת הפטריות לתפריט הצמחוני שלהן. אני נהנית מהראיות שלמטבח שלי חיים משלו. חיי פרא.
אין כרגע תגובות...
איסוף אשפה #2
היום שמתי לב להערה טובה ביותר שנוספה על עלה שכתבתי לפני מספר חודשים בדבר איסוף האשפה האורגנית בסלסלת קש במטבח, בדרכה לערמת הקומפוסט. במקום לענות עליה שם, אני מנצלת את ההזדמנות לעדכן איך התפתחה השיטה שלי מאז. תודה רבה למיכל ארוכת השיער שהעירה והאירה בהחלט נקודות חשובות.
ראשית עלי להסכים עם מיכל שהסלסלות הללו חשודות ביותר, לא רק בגלל מקורן והסיכוי הרב שיש בייצורן פגמים חברתיים, אלא גם בגלל שהקש ממנו הן עשויות נראה כאילו מצופה במיני כימיקאלים אבל אולי רק נדמה לי. בכל אופן אני חייבת להגן על עצמי - לא קניתי אותן, אספתי אותן מבית של חברה שרצתה להשליך אותן לפח. עדיף שיגיעו לקומפוסט שלי!!
בנוגע למערכת איסוף האשפה הבייתית שלי, יש כמה תמונות מבהירות...
ערימת קומפוסט שלישית
זהו, אי אפשר היה לערום יותר על הערימה השניה שלי בלי להפריע לענפי ההיביסקוס, אז לא נותר לי אלא להתחיל ערימה חדשה היום. מיקמתי אותה בצמוד לשניה, מימינה. שם אי אפשר היה לחפור יותר מדי בלי להכאיב לשורשי ההיביסקוס, אז רק פיניתי והזזתי את שקי ההומוס וערימות עלים וענפים שהצטברו ובניתי אותה.
שירות ניקיון בלתי מוזמן
אתמול בבואי הביתה ממערב שמתי לב כבר מרחוק למראה מוזר... דברים שנראו לי מוכרים מאוד היו מונחים לפינוי על המדרכה מול הבנין. לא רציתי להאמין אבל מקרוב זה היה ברור: מישהו "ניקה" לנו את הגזם וגם חלק מאשפת הבניין היקרה שלנו והניח יפה לפינוי.
רוני בא לעזרה ויחד גררנו את המיכל העירוני הירוק חזרה לגינה. ניסיתי לראות את כל העניין באור חיובי ואמרתי "הם עזרו לנו לסדר". תכננתי לכתוב מכתב לשכנים - ממילא הגיע הזמן, מזמן כבר לא כתבתי להם ידיעות מהגינה.
היום הגשם ירד וירד ואני הייתי ספונה מול המסך. ממש לפני שהחשיך הגינה קראה לי. רציתי רק לראות איך כולם מסתדרים עם כמויות הנוזלים שירדו כאן בשלושה ימים האחרונים. מחזה מפחיד נגלה לי בדרך לגינה, באיזור פחי האשפה. פח אשפה אחד היה שוב מלא בגזם, אבל הפעם היד הנעלמה גם חדרה לערימת הקומפוסט שלי!! הקומפוסט היקר, שעמד והבשיל לו במשך חודשים היה חשוף ומפורק לתוך מיכלי הפלאסטיק שמירה הביאה לי וגם אחד מפחי האשפה היקרים שלי שהבאתי במונית, כולם עמדו ליד הפחים העירוניים, מלאים בקומפוסט היקר שלי, מוכנים לפינוי.
מציאה של ממש
היום שוב נשאו אותי רגלי למקור צלילי הכיסוח. הפעם הובלתי לרחוב סוקולוב, לגינה מאוד מאוד מסודרת ונקייה. הגננים כהרגלם היו עסוקים בפינוי עלים יבשים ואני שמחתי לקחת חלק במשימת הפינוי.
בעודי עסוקה במלאכה שבשיגרה, נחו עיני על פינה ממש "מוזנחת" שבה עמד לו מיכל פלאסטיק שבור. הוא במקרה היה מונח מתחת לעץ הפיקוס התל אביבי השגור והמשיר עליו תדיר, אבל שלא כמו בכל שאר הגינה, ידם של הגננים משום מה פסחה על המיכל הזה במשך זמן רב מספיק...
במבט מקרוב התברר לי שמדובר באוצר כפול. מיכל שבור שיכול כמובן לשמש כעציץ, ובתוכו קומפוסט של ממש! בזהירות שאלתי אם יש צורך באוצר הגלום וכמובן שהתשובה הייתה שלילית. אני רוצה להגיד שחטפתי לפני שייתחרטו, אבל אני יודעת ששום מחשבה שדומה לחרטה לא חלפה בראשם!