רכבת חורפית לחיפה
בספסל מולי, בצד ימין, יושב איש עם מדים כחולים וסיכות צבעוניות, פניו שמנמנים ושלווים, כהים במקצת, שערו שחור, מחודד ומבריק. סדרן רכבת צעיר טופח על כתפו בשובבות, ההוא שם לב, אומר "אה, מה קורה?" במבטא של ערבי שמדבר הרבה עברית, ומשם המשיכו בשפתם המתגלגלת. גם התאילנדיות הנפגשות באוטובוס בבוקר מברכות ב"מה קורה", בדרכן לעבודה בבתי העשירים בצפון העיר.
אין כרגע תגובות...
, יש המשך...
טיול נהדר בגליל המערבי
ביום שישי שעבר ארזתי תיק ונסעתי עם יבגני לטייל בצפון. לקחתי אוטובוס של אגד לכרמיאל ומשם קו 12 של נתיב אקספרס למעלות, התחנה הראשונה בטיול (נוח לחפש זמנים ומסלולים של חברות תחבורה שונות באתר http://www.otobusim.com). נפגשנו והלכנו למרכז העיר. האויר היה קליל וצלול, במיוחד יחסית לצהרים. מהבית הבאנו מהבית אורז ועדשים, טחינה ולחם מלא, תמרים ואגוזים, ירקות ופירות, ריבה וביסקוויטים. לא היינו זקוקים להשלמות. טוב להביא מהבית בקופסא, ככה אפשר להביא מגוון דברים, בכמות הנכונה ובלי אריזות.
להפחית, לא להחליף
האנרגיה החלופית מציעה פתרון סביבתי, על פניו - להמיר את האנרגיה הקיימת בכדור הארץ לחשמל ולתעל אותה לצרכינו. לא נוצר זיהום מחד, ולא נוספת אנרגיה למערכת מאידך. כך מציעים להפוך את מדבר הסהרה לספק האנרגיה העיקרי של אפריקה ואירופה. אני לא מבין את זה.
סולחה עם הסביבה
אחרי שלושה ימי עבודה בצוות האקולוגי של פסטיבל "בדרך לסולחה" במנזר לטרון, אני יכול לומר - יש תקווה, ולא רק לשלום. בפסטיבל נפגשים יהודים וערבים מישראל ומהשטחים כדי לדבר, להכיר ולשמוח ביחד. חוץ מזה, זה גם היה אירוע ירוק. אני אומר "חוץ מזה" כי זה נעשה כבדרך אגב, כמעט מובן מאליו.