05/07/07
מי חמצן במקום אקונומיקה
היום דיברתי עם זאב להט, מנכ"ל אבקו כימיכאלים שמשווקת מי חמצן וגם כלור לתעשיית הטכסטיל. רציתי לדעת האם באמת מי החמצן ידידותיים לסביבה כמו שחשבתי. זאב היה נדיב מאוד עם המידע שלו. הוא סיפר לי שלצורך ייצורם, מי חמצן, כמו הכלור שבאקונומיקה דורשים אנרגיה חשמלית גבוהה ביותר וקשה לאמר מי מהם יותר בזבזני ומזהם בהליך הייצור (שניהם לא משהו). אבל, וזה אבל גדול, בקצה של המשתמש יש למי החמצן יתרון אדיר: הם אינם מזהמים את הסביבה כלל וכלל! כשמי החמצן מתפרקים, נחשו למה הם מתפרקים? לחמצן ולמים. אפשר לנשום לידם ללא חשש, והם יכולים ללכת לכל מקום, כולל הצמחים שלנו, בלי להביא אף צל של אסון איתם. לא כך הכלור (נתרן תת כלוריתי ליתר דיוק). באקונומיקה יש 3% מהכלור הזה והיא מביאה איתה בשורות רעות מאוד בכל אשר תלך. הריח שלה מצחין ומבשר על הרעילות של הכלור לגופינו בנשימה או במגע, כשהיא באה במגע עם צבע או כל חומר אותו היא "מנקה" נוצרים רעלים אשר משתחררים לאויר או זורמים להם עם הביוב ותורמים לזיהומי קרקע ומים.
למה לא מוכרים לנו מי חמצן כחומר ניקוי? כנראה בגלל שהם פחות יעילים. אכן הכיור איננו מבהיק ולאסלה אין ריח של בית חולים אחרי שימוש במי חמצן. אבל אתם יודעים מה? כמו במקרה של מי התפוזים, אני ממש שמחה לחיות עם קצת צבעים על משטחי הקרמיקה הישנים שלי מאשר להמשיך לנשום כלור. מספיק ממנו אני מקבלת במתנה עם מי הברז!
החמצן שבמי החמצן משתחרר ותוקף כל בקטריה חצופה ומשאיר אחריו משטחים מולבנים מספיק לטעמי. אין בי שמץ של געגוע לימי האקונומיקה. החיסכון הכספי הוא עצום: לעומת 40 ש"ח למיכל אקונומיקה מעציבה, חמישה ליטר של 33% שמהם נכין לנו 50 ליטר של חומר ניקוי רב שימושי יעלה 35 ש"ח בלבד. אמנם יש לנקוט בצעדי זהירות - כמו שאמרתי מי החמצן בריכוז גבוה דורשים זהירות רבה.
אוי ואבוי אם ניגע בהם ואין אני רוצה לחשוב על מקרה של בליעה. אנא היזהרו!
אני החלטתי שאני סומכת על עצמי. אני שומרת את הגאלון במקום הכי גבוה במטבח שלי, ומדללת ממנו תמיסות של 3% בדרך הפשוטה הבאה: לקחתי בקבוק מים מינראליים וסימנתי עליו עשרה פסים שווים. אני ממלאת מי חמצן מרוכזים בזהירות אימתנית עד לפס הראשון, מוסיפה מים מסוננים (יש לי תמי 4) עד לקו העשירי וכך קיבלתי את הריכוז האופטימאלי והלא מסוכן של 3%. עכשיו הבקבוק יכול לחיות במקום נמוך ונגיש, אבל עדיין הוא קשור בסרט אזהרה אדום כדי שלא אשתה ממנו. מכיון שממילא עברתי לשתות מבקבוקי זכוכית בלבד, כבר אין סיכוי שאתבלבל.
מדי פעם אני ממלאת קערה במי החמצן שלי ומשרה בה פקקים, מברשות, חלקים של מכונת המיצים שלי. הפעולה של מי החמצן מעט איטית מזו של האקונומיקה. צריך לתת להם זמן לעבוד - אבל הם עובדים. אחרי זמן מה אני חוזרת לקערה ומוצאת בה מברשות מולבנות. משטחי השיש, הכיור והאסלה מקבלים שטיפת מי חמצן פעם בכמה זמן, השטיפות היומיומיות נעשות בעזרת מי התפוזים החינמיים.
זולים, פשוטים ונטולי אריזות פלאסטיק, שיווק ופירסום - ככה אני אוהבת את חומרי הניקוי שלי.
תגובות
הוספת תגובה
הזמנתי מהם עכשיו שני בקבוקים של ליטר.
דבר אחד מטריד אותי: הם אמרו לי שצריך לשמור את החומר בקירור כדי שהוא יישאר יציב כימית. זה קצת בעייתי... לפעמים יש הפסקות חשמל וכו', וגם פשוט לא נוח שיש שני בקבוקים של ליטר שתקועים במקרר לנצח (ייקח לי _שנים_ לגמור שני בקבוקים של 30%).
אז מה? איך צריך לשמור את החומר?