| נושאים בענף |
| ליקוט עשבים |
| ליקוט פירות |
| ליקוט פרחים |
| פינות ליקוט |
| ליקוט זרעים |
קפיצה למושֶבֶת הפרדסים
אסף, תושב מרכז הרצליה, מסב את תשומַת לבנו לַעֲצי הדר רבים בִסביבתו. כך בִרחוב הפרדסים, שנקרא כך לא במקרה, הגעה מהתחנה המרכזית על רח' העצמאות לכיוון מזרח, וּבִסביבתו יש עוד הרבה עצי פרי שלא שייכים לאף אחד וּמניבים בשפע בלתי ניתן לתיאור, אך בעת הכתיבה הפֵרות טרם הבשילו. המזליסטים שבינינו ימצאו גם עצי גויאבות ורימונים.
גם בין הרצליה לרעננה (רח' דרך ירושלים) יש המון. מצורפות מפות עם סימונים לאזורי ליקוט פוטנציאליים. אגב, כדאי לציין, שרח' דרך ירושלים לא באמת מוביל לירושלים אלא לרעננה (חכמי חלם בוַועֲדה לִשמות הרחובות) :)
בנוסף, יש עוד איזור ליקוט פוטנציאלי לִמְטיבי לכת והוא בִשכונת נווה עמל בפאתי הרצליה ממזרח (בדרך לרעננה). מזמן לא בדקתי שם, אומר אסף, אבל אתם מוזמנים. לִדבריו, השכונה מזכירה באופיה את שכונת התקווה, ואולי תיווצר בדרך הזדמנות לשיחות מעניינות...
אסף מסביר, שהרצליה הייתה בַעֲברהּ מושֶבֶת פרדסים, ואלה השרידים. הצמחייה בעיר מושקית במי קולחין מטוהרים טיהור שלישוני, כלומר, ניתן להתרחץ וּלהשקות בהם, אבל לשתות לא מומלץ, וּלמיטב הבנתי, נובע מכך, שהפֵרות ראויים למאכל.
אין כרגע תגובות...
, יש גלריה...
התמרים חוזרים
עכשיו הם בשיאם. נראֶה, שבשנה שעברה איחרתי מעט את המועד, ואילו כעת ניתן למצוא על הדשא תמרים נטולי תולעים. רובם צהובים וּבוסריים, וכידוע, ניתן להקפיאם כדי להיפטר מהאפיצות של הפרי הבשל. לַחלופין, אפשר לשים אותם בצנצנת סגורה כדי להאיץ את הבשלתם.
גויאבות
אין צורך לבדוק וּלחפש. יום אחד, בשִלהי הקיץ, מופיע גל של ניחוח, ואז יודעים - הגויאבות שוב כאן! סימן, שהשנה החדשה וחגי תשרי בפּתח! עד לפני שנתיים הייתי נוטל מהֶחצר של אַחד הבתים הסמוך לביתי פֵרות בודדים, בעיקר מאלה, שנפלו אל מחוץ לֶחצר, והתמזל מזלם להישאר שלמים. בשנה שעברה הבחנתי, שפרי רב נושר ונרקב על האדמה מתחת לעץ בשטח הֶחצר, והחלטתי לדבר עם השכנים, המוכרים לי היטב מילדותי.
שּוּמַר בר
אומנם התמונות צולמו מחוץ לתל אביב, אבל ההמלצה תקפה לכל מקום. עכשיו כדאי ללקט זרעים של שוּמַר בר לִזריעה באוקטובר וּלשימוש במטבח - זה האניס! מומלץ להוסיף לִירקות כבושים. את הפרחים אפשר לחלוט, וכך גם את הֶעלים המופיעים בחורף.
אלון
הבטחה שקוימה והרפתקה עירונית
ההבטחה לקיץ פורה התממשה. שיחי הצבר בפאתי מעוז אביב, על "גדות" האיילון מניבים יבוטל בלתי נדלה. כנראה, שריד של חקלאות "קדומה" של תושָבי שיח מוניס שעל הגבעה הסמוכה, הנכבשת והולכת ע"י קמפוס האוניברסיטה וּמגרְשי החניה המַקּיפים אותו, ועל גבול הקמפוס בואכה שיח מוניס נמצאת הגינה האקולוגית שלנו, אור-גינה-לי. פעם בשבוע אני ממלא בקטיף דלי של סברס, וזה לא כולל את אלה, שקשה להגיע אֲליהם. עודד בא לביקור ושכלל את המתקן שלי - ביד אחת מקל עם סכין וּביד שנייה מקל עם דלי. בלי קוצים לא יוצאים מזה, אבל הרבה פחות. בתמונה כתבה, ששלח אליי עודד, שהתפרסמה במוסף "גלריה" של הארץ.
החרובים בקמפוס שוב בשיאם, וכך נסגר המעגל, ולא היה ולו יום אחד כל השנה כולה, שהייתי מחוסר חרובים, ואף החברים נהנו ממתְנות חרובים בשפע.
אלון