| נושאים בענף |
| קמפיין חמנייה |
| אקו-יוגה |
| אור איתן |
| קומפוסט עד הבית |
| דיוורים אלקטרוניים |
אז איך מגיעים לאקו-יוגה הבא?
איזה כיף ששאלתם! אקו-יוגה ייקרה בויג'נאנה שבפלורנטין. הנה המפה באתר של הסטודיו, ובכלל, תסתכלו באתר ותראו איזה סטודיו נחמד. בין לבין נגריות ופחונים, מאחורי דלת פלדלת שנראית כמו כל דלת פלדלת, יש מדרגות שנראות כאילו הן מובילות לשום מקום. אבל הן מובילות לחדר רחב ידיים שמואר באור נפלא, כשהשמש זורחת בשמיים. כשביקרנו ידענו שהאקו-יוגה הבא יהיה חייב להיות באור יום כדי שנוכל להינות מהתאורה הזו!
מהחלונות נישקפת הגינה הקהילתית העתידית של מינה - זה יהיה אחד הדברים שנדבר עליהם, בזמן שהילדים יעשו יוגה...
אין כרגע תגובות...
מינה גושן על רב פעמיות
אקו-יוגה הבא הולך לקרות בחמישי לינואר בסטודיו המקסים של מינה בפלורנטין. מיכל אדלמן תעביר יוגה לילדים ומינה תעביר שיעור יוגה למבוגרים, ויהיו עוד כמה וכמה פעילויות עליהן נדווח בקרוב. למינה היו היום כמה מחשבות על יוגה ורב פעמיות... הנה הם כאן לפניכם...
עוד כמה מילים על חד-פעמיות, בעקבות ההרצאה של קרן ושחר
באקו-יוגה רב-פעמיות שהיה בפראנה נתנו הגננית קרן ובן זוגה שחר הרצאה מקסימה שבה הם התייחסו בהרחבה להשפעה שיש לרעיון החד פעמי על חיינו. הם התחילו בשאלה: האם החיים הם חד פעמיים?
שחר וקרן לא טענו לחיים שאחרי המוות. הם טענו שכל אחד מאיתנו הוא מופע חד פעמי, (כלל וכלל לא באותה צורה שכוס קלקר היא חד פעמית!), אבל אנחנו גם חלק בלתי נפרד ממערך חיים שעובד במחזוריות מאוד מאוד רב-פעמית, ואם אנחנו מרגישים זאת בליבנו פנימה הרי שבכל צעד שלנו ניקח אחריות על העולם שקיבלנו בהשאלה מהדורות הבאים. לעומת זאת אם נקבל עלינו את הרעיון של החיים שהם שלנו בלבד, ארעיים ומחוסרי כל קשר אל העולם שאחרי מותנו, הרי שיהיה זה אך מתבקש להשתמש בכוסות קלקר "כאילו אין מחר". ובעצם פעולתינו נבטיח שאכן לא יהיה מחר. הרעיון הארעי של החיים מקודם באופן אינטנסיבי ע"י שפע המוצרים היפיפיים-אך-אוי-כמה-שהם-זמניים שאנו מוצפים בהם. כשחפצים שכאלה מקיפים אותנו, אם בעצמם ואם בדימויים שלהם קשה מאוד לא לספוג מהם את ערך התלישות. ללמוד מהם לאהוב את הזוהר, אבל רק כל עוד הוא זוהר, והזוהר הזה הולך וקצר ואנו לומדים לזרוק מיד, כי יש כבר אחד חדש, יותר זוהר... קרן ושחר העלו את הקשר שיש לכל זה עם היחס שלנו למערכות יחסים וגם לזיקנה, לזיקני השבט.
לבסוף הם התעכבו על רעיון התיקון. איזה ערך למדנו כשהיינו בעליהם הגאים של חפצים שידענו לתקן בעצמינו או שידענו שהם ניתנים לתיקון אצל בעל המקצוע המקומי? ומה אנחנו לומדים מחפצים אטומים, כה "מתוחכמים" עד שהם בלתי ניתנים לתיקון כלל?
ספר מומלץ מאוד שהוזכר וצוטט בהרצאה: "במרחק הליכה" של ארנה קזין, הוצאת בבל
-- תמי
אקו-יוגה רב פעמיות בפראנה
היה פשוט מקסים! מורן הכניס את כל מי שהגיע למקום של ריכוז והקשבה דרך מדיטציה שבסופה נפתחה השיחה הראשונה בנושא הרב פעמיות כשמורן שיתף אותנו במחשבותיו בנושא. אחריו קרן ושחר שוחחו על הרעיון של החד פעמי ואיך הוא מתבטא בתרבותינו. הם עשו זאת עם כל כך הרבה אהבה והבנה וללא שום נימה של הטפה.
עשינו הפסקת החלפות - פשוט אספנו מהדברים שכולם הביאו, כולל אשכוליות ואגוזים שדנה הביאה מהגינה שלה! עינת לקחה מציאות שיהפכו למטליות ואני מצאתי חולצה ממש חמודה. מה שנשאר עובר לתרומות דרך שתיים.
התכנסנו שוב לשיחת הכוסות שלי שהצלחתי לדחוס לרבע שעה, ואחרי באה עינת שסיפרה על המטליות שתפרה. בחצי שעה שנותרה לנו היה ברור כבר שהמטליות הללו הן הכוכב של המפגש. המשכנו להפוך בבגדים שפוזרו על הרצפה תוך שעוד ועוד קשרים חדשים נוצרו ביננו.
היה מקסים - אה, כבר אמרתי את זה...
-- תמי
השקיות של שתיים
אחד הדברים הנחמדים שנציע למכירה באקו-יוגה הקרוב הן שקיות הבד הרב פעמיות של שתיים משנקין. השקיות האקולוגיות הללו ייצטרפו למטליות למינהן שתפרנו משאריות בדים שאספנו באקו יוגה החלפות בגדים שהיה בנעים.
שתיים של מוניקה ושירלי, נמצאת בשנקין 38, היא חנות חמודה להפליא שעושה דברים קטנים-גדולים, כמו שאנחנו אוהבים. הן מייצרות שקיות ותיקים רב פעמיים שנועדו להחליף את שקיות הפלסטיק הבלתי ידידותיות לכלום. הן מקפידות לייצר הכל בארץ, במפעלי שיקום של אנשים עם מוגבלויות.
בחנות אפשר גם למסור בגדים שחלק גדול מהם הולך לתרומה, וכמובן אפשר גם לרכוש בגדים יד שניה.
זה מה שנקרא צרכנות רגועה ואפילו משמחת ותורמת - עוד נגיע לנושא הזה בהרחבה.