| נושאים בענף |
| עושים קומפוסט, עושים חיים |
| מאה קומפוסטאים |
| דברים לבית |
| דברים לגוף |
| דברים לגינה |
| מדברים קומפוסט |
שרה אוסלנדר
כשגרה שרה בִפלורנטין, הייתה מביאה אשפה לערימת הקומפוסט בגינה הקהילתית שבשכונה. כשעברה לִשכונת שפירא, יצרה לעצמה את החלופה בַחֲצֵרָהּ. היא משתמשת בשני פחים מחוֹררים מסביב וּבתחתית. הלחות בפנים גבוהה מדי, כתוצאה מאוורור לא מספק, כנראה, אולי בגלל מחסור בגזם. הפח מאפשר לתחום את הקומפוסט בשטח קטן, כיוון שהֶחצר קטנה, וכן יוצר בידוד מהשכנים, שחלונותיהם סמוכים. שרה מְזיזה את הפח ממקום למקום בֶחצר על-פי הצרכים, וּבכל מקום, שבו הוא ניצב לִזמן מה, הוא מעשיר את האדמה, וניתן לשתול שם צמחים. למרות שחלפו שמונָה חודשים, הקומפוסט אינו בשל, ועל-כן קנתה מאתנו שַלשוֹלים (תולעים) כדי להוסיפם לקומפוסט. עקב קשיי שפה אין תקשורת של ממש עם השכנים, אך נדמה לה, שהם מוסיפים לפעמים אשפה.
טל קמיל
עוד דגל ננעץ על מפת הקומפוסטאים מחוץ לִתחומי תל אביב. טל קמיל, תושבת שיכון ותיקים ברמת גן, יודעת הרבה על פלסטיק כי פעם היא עבדה בחברת "כתר פלסטיק".
קומפוסטאית בעיר הגדולה 4
שמעתם ממני במקרה על המַאֲהָב (כדברי להב זוהר) בקריית ספר? איך זה קשור לקומפוסט? כמו כל דבר, הכל קשור להכל. אז לפני שנספר על לידתה של ערימת הקומפוסט בפארק, אספר בקצרות עליו.
קומפוסטאית בעיר הגדולה 3
אהלן, אחרי ההצלחה הראשונית של קומפוסט התולעים ואחרי ההבנה, שהן לא יכולות להכיל את כל הזבל שלנו, החלטתי על הקמת ערימת הקומפוסט בבניין המגורים שלי.
קומפוסטאית בעיר הגדולה 2
שלום לכם, זוכרים אותי? נפגשנו בפעם הקודמת כשסיפרתי לכם על הספר "זבל אנושי". הפעם ארחיב על קומפוסט התולעים בדירתי הקטנה. זה התחיל בתחושת אי נוחות קטנה, איך אפשר להיות להוטה סביב מיחזור זבל אורגני ולא להתנסות?
