לא על הלחם - במיה
איזה כיף בכל פעם לגלות עוד יָרָק, שאפשר לאוכלו חי. במשך השנים הזדמן לי לאכול במיה רק בצורתה המבושלת, כמקובל, ברוטב עגבניות, וגםם זאת לעתים רחוקות בלבד.
בקיץ האחרון וַעדיין בימים אלה אני מגדל במיה בגינה הקהילתית במעוז אביב. רוב החברים, שגידלו במיה, הכריזו על גידול זה ככישלון, שמומלץ להימנע ממנוּ להבא. ואכן, כמו ירקות אחרים, אבל במידה רבה הרבה יותר, במיה, שלא נקטפה בעִתּה, הופכת להיות עצית וּבלתי-אכילה. צריך כמה כאלה כדי לשמור את זַרעיהן לקיץ הבא. אני התאזרתי בסבלנות והשתדלתי לאסוף את הבמיות בזמן. המשך...
אין כרגע תגובות...
, יש גלריה...
לא על הלחם - קרטיב דלעת
המגדלים האורגניים עדיין מספקים לנו שפע של דלעת טרייה, וגם עדיין חם, אז אפשר להקפיא פרוסות דלעת וּלקבל קרטיב מזין וּמרענן, ואם הדלעת המוקפאת נמסה, נקבל דלעת רכה, כמו מבושלת, רק בלי לבשל.
אלון
דבש פרחי הדרים של יונתן
יום אחד התברר לי שפולן הוא מקור מקומי וטוב ל-B12. בחנות שורשים שבבן יהודה הצביעו לכיוון המקפיא ופסקו בבירור: "פולן חייב להיות קפוא". קניתי קופסא ב-95 שקלים. לוקחים כפית או שתיים ביום ישר לפה ומוצצים כמו סוכריות (המון המון סוכריות קטנטנות). זה היה נחמד רק שהיה לזה טעם של מקפיא אז התקשרתי למשה צוקרמן, הטלפון היה על התוית, ושוחחתי איתו על דבש, פולן ופרחים.
כמה שבועות מאוחר יותר נסעתי לעשרת לטעום פולן מהמקור. לא היה לזה טעם של מקפיא. יכול להיות שהסיבה הייתה הטריות. את הפולן אוספים בין מרץ ליוני, וכל מה שאוכלים אחרי יוני ולפני מרץ ישב במקפיא... כשהגעתי לעשרת, הפולן זה עתה נאסף. משה גם הסביר שהרכב בהפולן המשתנה (לפי הפרחים) מביא טעם שונה בכל איסוף. בכל מקרה, מאז אני קונה את הפולן שלי וגם דבש ישר מיונתן, הבן של משה.
אחרי הביקור בעשרת, התברר שיונתן הוא במקרה חברו הטוב של חגי והשמחה הייתה רבה. לפני שבועיים, נשארה אצלי על השולחן קופסה מסתורית ובתוכה חלת דבש. זה היה חגי שהשאיר אותה, בצירוף עם שלוש מילים חשובות מאוד מאוד. בחלה חפרתי אט אט ועם המון כבוד. מזל שנשאר ממנה משהו כי היום צילמתי אותה לעמוד השער. ממש כוכבת אמיתית!
הטעם של הדבש בחלה הוא מיוחד. נקי וטהור, כי ככה חתמו אותו הדבורים והוא לא יצא מהדונג עד שהכפית שלי חפרה פנימה. יונתן אומר שזה הטעם של הדבש כשרודים אותו. אמרתי לו להתריע פעם הבאה כשהוא רודה. מובטחת גלריה מתוקה של תמונות אם אצליח להגיע בזמן – עונת הרדיה נגמרת זמן קצר אחרי ראש השנה.
הדבש שרודים עכשיו הוא זה של פרחי ההדר ולכן הוא הכי מומלץ, הכי הכי טרי. את האקליפטוס רדו בסביבות יולי ואת ההדרים במאי. האמת היא שכולם טעימים והכי הכי טעימה היא החלה שלי.
ואתם, אם חפצה נפשיכם בדבש או פולן עם פנים – הפנים של יונתן, צלצלו אליו: 052-860-4966. הוא יזמין אתכם לעשרת, או יתאם איתכם פגישה באחד מהסיבובים שלו. או שתבואו לאקו-יוגה הבא. יונתן יהיה שם והפעם נעמיד את הדבש למכירה, בלי בושה.
הירקות האורגניים של רעי ואני
כל יום שלישי הוא יום חג. החג נכנס ביום שני בלילה כשאדית השכנה מלמעלה חוזרת מהעבודה ומתקשרת אלי. לרב טופס ההזמנה כבר פתוח לפני. אני עוברת על הרשימה, מסמנת כמויות בטור שלי ומוסיפה בטור של אדית את הכמויות שהיא רוצה. כל שבוע יש הפתעות. לפעמים משהו שאנחנו משוגעות עליו פתאם חסר, לפעמים זה ערוגה חדשה שהגיעה לפירקה והירק הולך להגיע צעיר צעיר.
אנחנו יודעות, כי רעי פויכטונגר שמגדל את הירקות, משתף אותנו באימייל השבועי שלו בחוויות ותמונות מהשדה שלו. על הדרך אנחנו גם מחליפות חוויות משלנו: איך היו התותים ("ממש טובים! ניסית עם בננה?"), הלפת ("וואו, אף פעם לא חשבתי שלפת יכולה להיות בכלל טעימה"), התרד (אנחנו שותפות להתמכרות)...