ניידות ידידותית
פקקים הם הזדמנות לשירים
צלילים מזדחלים על גלגלים
ענף נלכד בין פגושים
שלולית גדולה של ריגושים
האושר במקום אחר
אך התנועה קלה יותר
==============================
בְלונה פארק העיר
עולה על אוטובוס
הבט עליי ממעל
לאן כעת אנוס
הנה בלב העיר וּכבר בפרברים
הרי כאן אני גר
וכאן חיי עוברים
לָבטח למולי באוטובוס גַרְמִי
מישהו נוסע למלא את מקומי
======================================
אותו הכביש, רק בלי מנוע
אני המנוע, גולש וכובש
מתוך בחירה, כי עוד רגע
אסטה בחוצפה
אל שבילים אין דורש
או אסע
במסלול לא ידעתי שיש
את העיר מחדֵש
זה ממש מרגש
======================================
חולף על פְּנֵי זוג, רוכב על אופניים
אנה יגיע בעוד שעתיים
וּבעודם מוותרים על סיבּוב העיניים
כיצד לא אדע
בר-מזל בלי מידה
המשכתי עם עצמי אל פתרון החידה
======================================
הזקן
רכבתי למולו
נבהל
לא ידע לאיזה צד
נעור שריד בו
של אינסטינקט
צעיר, הישרדותי
רגלו בִתנועת
רקיעה קפיצית איכרית
תופשת כיוון
ונתקעת
קרה באמת על מדרכה בדיזנגוף בצהרי ששי.
======================================
החוק השלישי של ניוטון - חוק הפעולה והתגובה
הודף את הדְוָושות
בכוח המלים שלהיכתב מבקשות
השיר הזה נכתב
בִתנופת דַוְושותיו
של הממהר
של המשורר
אין כרגע תגובות...
, יש גלריה...
על אופניים בשביל ישראל אל עץבעיר בכיכר ביאליק, חלק ב'
בסוף חלק א' הִגענו אל היציאה מפארק הירקון, ותהיתי, אם נָכונו לנו עצים לאורך הדרך גם בהמשך. היציאה אל דרך נמיר מעוררת אופטימיות. המדרכה המערבית היא דוגמא וּמופת, איך יכולה דרך ראשית וסואנת להיות ידידותית לַהולכים וְלָרוכבים.
על אופניים בשביל ישראל אל עץבעיר בכיכר ביאליק, חלק א'
כשהצטרפתי לעץבעיר, הייתי נוסע לשם באוטובוס. היו אלה ימי המעבר לכיכר ביאליק, וּכתושב עבר הירקון - רמות צהלה וסטודנט באוניברסיטת תל אביב, לחצות את הירקון עם האופניים נראָה לי מחוץ לתחום. וּמה עושים בשישבת, כשאין אוטובוסים? שואלים את המכונית של אבא. עד שבצהרי יום ששי אחד בעודי עושה את דרכי במכונית האמורה אל כיכר ביאליק כדי ללכת משם למפגש של עץבעיר בשרה'לה, מצאתי את עצמי תקוע במשך 50 דקות בניסיון לחצות צומת. אז נשבעתי: לא עוד!