בתים מבִפנים וּמבחוץ
זה עלֶה מספר 1000!
ביתו של האדם הוא גבולותיו
מוטב ייקח תרמיל על גב
יכתוב שיריו עלי ספסל
על אי-תנועה יֵישב יאכל
בִשְֹאון הרחוב יקשיב לַשקט
פסיפס אדם תשבץ מִדְרֶכֶת
על נְהר תנועה ישוט ינצח
יְוותר וְיִיוותר לָנֶצַח משורר
===============
כֹה רציתָ הביתה
מסוף מרחקים
אז הסר האבק
דחוף אצבע לסדקים
על ספה שכב מוּטָל
בדוק כל קמט בבד
כל פיתול אגרטל
כל פינה בדוק וּלמד
כל תנוחה
על כיסא שב, נסה
מהו משך הזמן
מהחדר לכאן
איך נופל לו האור
איך נשמע הכינור
ועכשיו גש וּפתח החלון
והבט ממְרום הארמון
לא נלכד באותו הפתְיון
אך השאר בכל-זאת קצת פתוח
הכנס מעט רוח
וַהרי דבר אינו בטוח
===============
שבו אנשים בבתיכם
אנוע אז בינותיכם
בתווך שקוף, צפוף
כשמסביב פעולתכם
עליי תשקיף
עליי תרעיף אפשרויות
בעודי חולף
ואז אצא ואתנער
וַאטפס על עֲציכם
ושם אפסח שלם, בטוח
בין סעיפּיכם
===============
אדם צריך לִשני בתים, שיהיה לו תמיד למה להתגעגע, או אף לא בית אחד, שאז הוא מתגעגע תמיד לבית. עץבעיר היה לי לבית שני.
אין כרגע תגובות...
, יש גלריה...
כיכר ביאליק
ביאליק הוא שם של אדם
משורר
של רחוב ושל בית
כיכר וחצר
של שכונה עם עץ זית
וקרייה בלי פאר
אין נימפה אך יש נימפאה
הפלפל פה מתרבע
הפיטנגו אש וקולות
וּבגפן אשכולות
ככה באמצע העיר
ההווה נראֶה בהיר
הֶעתיד נראֶה מבטיח
עוד יגדל פה אבטיח
תל אביב, הרים סמויים בה
פִסגות פליציה והבימה
והקמפוס, מגדל השן
אך קלה היא לתועים בה
ולשועטים קדימה
כַאולימפוס הדשן
אז הריעו לשוהים בה
ורגלנו קל נרימה
בַטיפוס לא לעשן
לחישה מרחוק
הזדמנות להציץ אל תחום לימודיי לדוקטורט מספקת כתבה, המסבירה את הדברים בדרך ציורית (ושימו לב לתגובה 2 והתגובות לה) ועוד אחת.
חישה מרחוק
איך נראה משטח הדשא
מזווית של ארבעים וחמש מעלות?
מהו גובה השדה ש-
זרוקה בו חבית בפאתי מעלות?
נוסע חמוש במיני מכשירים
וקורא בשמות לסַלעי הֶהרים
גלי מיקרו פוגשים בגלי ריגושים
בִלבבות אנשים שאינם אדישים
הברוש השלישי מתנשא חרישי
מעל לעין שבִקצה נפשי
על מצבו של האדם
דיווח מהשדה:
דבורה הנביאה פינת פנחס רוזן
שדה של עשבים צומח מתרונן
אך לא נמצאתי שם בזמן כדי לגונן
זָמַם וּבא, חָרַש, למי להתלונן?
נותר לִסְפּוֹק כפיים, בשממה להתבונן
זבל אנושי הוא חלק מהחיים
נושא זה הוא תחום אפור, שלא לומר תחום חום, הסובל מטאבו תרבותי, והמשך הקריאה למשוחררים ממנו בלבד. כמו מתק'ה ואיה, גם אני הושפעתי עמוקות מהספר "זבל אנושי". לא נותרה בידיי ברירה, אלא לתעל זאת למעשים, אלא שבניית שירותי קומפוסט או הדחת האסלה במים אפורים בבית הוריי לא נראו מעשיות.